בהקשר של יישומי הזנה לצלחות, השרשרת משמשת כמרכיב ליבה, מה שהופך את בחירת החומר שלה לחשיבות עליונה. נכון לעכשיו, שלושת חומרי השרשרת השולטים הזמינים בשוק הם נירוסטה, פלדת סגסוגת ופלסטיק. שרשראות נירוסטה הן הבחירה המועדפת לסביבות קשות בשל עמידותן יוצאת הדופן בפני קורוזיה, חמצון וטמפרטורות גבוהות, אם כי הן מגיעות בעלות גבוהה יחסית. לעומת זאת, שרשראות פלדה מסגסוגת ידועות בקשיות ובחוזק הגבוהות שלהן, מה שהופך אותן למתאימות ליישומים הדורשים שלמות מבנית גבוהה; עם זאת, הם מחייבים טיפול מתאים נגד-קורוזיה.
שרשראות אלו מתאימות להעברת חומרים קלים,-קשיות נמוכה, יבשים ולא-קורוזיביים (כגון פחם, דגנים וסיגים). הם אידיאליים ליישומי הובלה-נמוכים,-למרחקים קצרים בסביבות עבודה יבשות ונקיות (למשל, מכרות-קטנים ומתקנים לעיבוד חקלאי).
שרשראות אלו מיועדות להעברת חומרים בכמות גדולה-בינונית (כגון אבן גיר, קוק ופסולת בניין). הם -מתאימים היטב לתנאי הפעלה- בעומס בינוני (לדוגמה, מפעלי חומרי בניין ושלבי המיון העיקריים של מפעלי עיבוד מינרלים) ויכולים לעמוד בעומסי השפעה קלים וגם בסביבות מאובקות.
שרשראות אלו מתוכננות במיוחד לטיפול בחומרים- קשיות גבוהה, שוחקים מאוד (כגון עפרות ברזל, גרניט וסיגים פלדה), או לתנאי הפעלה הכרוכים בגבהי נפילה משמעותיים של חומר וכוחות פגיעה חמורים (למשל, פעולות הזנת מגרסה ושלבי הריסוק העיקריים בכרייה).
שרשראות פלסטיק, בשל אופי קל משקל, עמידות בפני שחיקה ועמידות בפני קורוזיה, מתפקדות בצורה יוצאת דופן ביישומי הובלה קלה-, מהירות- נמוכה; עם זאת, החוזק המבני המוגבל שלהם הופך אותם ללא מתאימים לפעולות-כבדות או-במהירות גבוהה. יתר על כן, ללא קשר לחומר שנבחר, תחזוקה ותחזוקה שוטפת-כולל ניקוי, בדיקות מתח, ניטור בלאי ושימון-הם קריטיים כדי להבטיח את פעולתה של השרשרת-לטווח ארוך ויציבה. לסיכום, בחירה רציונלית של חומר שרשרת בהתבסס על דרישות תפעוליות ומגבלות תקציביות, יחד עם תחזוקה שוטפת קפדנית, מהווה אסטרטגיה חיונית להבטחת ביצועים יעילים של מזיני צלחות.
